ככה תניעו את המוטיבציה של העובדים שלכם

כמנהלים ובעלי עסקים ודאי שמעתם והשמעתם את המושג הזה עשרות, אם לא מאות פעמים.

מוטיבציה היא אחד הכלים הכי חשובים וחזקים שמסייעים לנו לפעול ולהשיג מטרות, וגם להפעיל אנשים אחרים כדי שיעזרו לנו להשיג את המטרות הללו. כשאנחנו מעסיקים עובדים, המוטיבציה הופכת להיות אחת מאבני היסוד ובלעדיה העובדים שלנו לא ממש מתפקדים.
אז איך יודעים מה גורם לעובדים שלנו למוטיבציה? מה מניע אותם לעשות ולעשות כמו שצריך?

נתחיל בסיפור

בבית הנתיבות של הרכבת התחתית בארה"ב עמדו באותו יום מאות נוסעים , היה זה ביום שני בשעות הבוקר – הזמן הכי עמוס בשבוע בבית הנתיבות. הדוחק היה עצום, ואז נשמעה ההודעה הקבועה "נוסעים נכבדים הרכבת נכנסת לרציף נא להתרחק  משפת הרציף".

כל הנוסעים נדחפו כדי לעלות לרכבת ראשונים ולתפוס לעצמם מקום,  שלפתע, מרוב דוחק, עגלה עם תינוק הידרדרה לעבר הפסים. הרכבת כבר נראתה קרבה לתחנה, אנשים התחילו לצרוח וכיסו את העיניים כדי לא לראות את המחזה הנורא.

שניה לפני שהרכבת נכנסה לתחנה, קפץ גבר ממוצא אפרו אמריקני על הפסים והציל את התינוק ברגע האחרון.

כמובן שהוא הפך לגיבור הלאומי, הוא הוזמן לארוחת ערב עם הנשיא, סרטונים שמתעדים את גבורתו רצו ברשתות החברתיות, ותוך שבוע אחד הוא הפך לדמות מוערצת ולסמל של מסירות בלי גבול בשביל השני.באחד מהראיונות שנערכו עמו לאחר שבוע הוא נשאל מה הניע אותו בשונה מכל העומדים על הרציף לקחת את הסיכון הגדול ולהציל את הילד, תשובתו הפתיע את המראיין ואת כל הצופים.

הוא סיפר כמה הוא עובד קשה, הוא נוסע כל יום לעבודה, הוא משתכר 2 דולר לשעת עבודה, הוא עובד 10 שעות ביום והשכר היומי עומד על 20 דולר, מעולם הוא לא אחר לעבודה ולא החסיר יום. באותו בוקר, כשהוא ראה את עגלת התינוק מדרדרת לכיוון פסי הרכבת הוא הבין שאם תתרחש  תאונה הוא לא יצליח להגיע לעבודה היום, והוא לא יכול היה לתאר לעצמו מצב בו הוא מפסיד 20 דולר בגלל תאונה…

הסיפור הה הוא כלי נהדר כדי להסביר מהי בעצם מוטיבציה.
אבל לפני שנדבר על מוטיבציה בא נעשה קצת סדר בצרכים שלנו:

הצורך הבסיסי שלנו הוא ההישרדות. בשביל לשרוד אנו זקוקים למצרכים הבסיסיים שלנו כבני אדם (ואפילו בעלי חיים) שהם אוכל, שתיה, נשימה, מקום לינה ועוד,הם צרכים שכדי להשיג אותם נעשה כל דבר אפשרי.

אחרי שסיפקנו את הצרכים הללו ויצאנו ממצב ההשרדות, אנו מגיעים לשלב המוטיבציה, בעצם נחלקת המוטיבציה לשתי מדרגות. המדרגה הראשונה היא רצון לקבל טוב ולהמנע מרע.

אדם יפעל כדי לקבל תמורה לפעולה שלו – כסף למשל.
ולא יפעל כשהוא יודע שהתגמול יהיה שלילי – כמו קנס כספי.

התפיסה הזו, שהיא בעצם שיטת המקל והגזר, הובילה לשיטת ניהול מסויימת שפותחה בסוף המאה ה19.

שיטת הניהול הזו נקראת הניהול המדעי ובתקופה בה היא פותחה רוב כוח האדם עסק בעבודות שיטתיות וברורות – עבודה במפעלים ובפסי יצור. לפי השיטה הזו, הדרך הכי טובה לנהל עסק הייתה לתת לכל עובד מינימום אחריות, ליצור מערכת מסודרת שמפקחת על כל עובד ולייצר כמובן מערכת תגמולים – תעבוד טוב, תקבל בונוסים. תתרשל – המשכורת תרד.

השיטה הזו עבדה מעולה בזמנים בהם אנשים היו מחתימים כרטיס בשמונה בבוקר ועושים בדיוק את אותן פעולות במשך 8 שעות, שוב ושוב, יום אחרי יום. הם לא נדרשו להפעיל מחשבה או לקחת אחריות, הם בסך הכל היו צריכים לעמוד ביעדים ולא לעשות טעויות.

אבל בשנים האחרונות מסתמנות 2 מגמות מאוד ברורות שאילצו את המנהלים לשנות את שיטת הניהול.

הראשונה היא ירידת הצורך בכוח אדם בבתי החרושת. היום כל פסי היצור עובדים על רובוטים ומכונות ואין יותר צורך בעובדים על פסי היצור. יש יותר צורך בעובדים שינהלו, שיחשבו, שימציאו, שיפתרו בעיות – עובדים שייקחו אחריות.

השניה היא גילוי שמעבר למוטיבציה של שכר ועונש – שהיא מוטיבציה חיצונית, קיימת גם מוטיבציה נוספת – פנימית – ויותר ויותר אנשים מונעים דווקא ממנה.

המוטיבציה הפנימית

היא לעשות משהו כי אני נהנה מהעשיה, או כי אני נהנה מהתוצאה, או כי אני מרגיש חלק ממשהו גדול יותר.

הוכחה חותכת לזה היא פרוייקט ויקיפדיה – שנעשה כולו על בסיס התנדבותי מלא, וכבש את העולם. בניגוד לפרוייקט דומה של מייקרוסופט שכשל למרות אפשרויות המימון האדירות שלה.

והנה גילוי – גם אנשים שלכאורה מונעים ממוטיבציה חיצונית, או אפילו מהשרדות, בסופו של דבר, לאורך זמן, יחפשו את המוטיבציה הפנימית, את הסיפוק ואת ההנאה בעשיה.

ועכשיו הגענו לשאלה המרכזית:

איך בעצם מניעים עובדים לעשיה?

איך נותנים להם את המוטיבציה הפנימית הזו שתגרום להם לעבוד ולעשות את זה כמו שצריך ולא רק כלאחר יד?

לפני שאנחנו עונים על זה, חשוב לשים לב שגם כיום, בעידן המוטיבציה הפנימית, יש עובדים שמגיבים טוב יותר לשיטת המקל והגזר הישנה. לכן, אם אתם מעסיקים עובדים במשימות פשוטות, פשוט הגדירו להם את המשימה בצורה ברורה, הסבירו להם כמה היא פשוטה ובנו מערכת תגמולים שתספק אותם.

חשוב! הקפידו לתת להם כמה שיותר מרחב, אל תאמרו להם כל הזמן מה הם צריכים לעשות, אמרו להם איזו תוצאה הם צריכים להשיג. ואל תשכחו להדגיש כמה, למרות שהמשימה פשוטה, היא חשובה וקריטית למערכת העל של העסק שלכם.

ואם העובדים שלכם הם אנשים עם ראש גדול, ואתם יודעים שחשוב להם לקחת אחריות, לחשוב, להרגיש שהם עושים בעצמם ולא פועלים כמו רובוטים, זכרו דבר אחד: אנשים כאלו אי אפשר להניע באמצעות שליטה.

ככל שתתנו להם יותר מרחב, כך הם יתפתחו יותר, ירגישו טוב יותר ויועילו יותר לכם ולעסק.

אז איך מניעים אותם? בעזרת שילוב של 3 תנאים, כמו שמופיע בספר "מוטיבציה" של דניאל פינק:

1. אוטונומיה – תנו לעובד להרגיש שהוא בשליטה. שבחלק גדול מהזמן הוא יכול להחליט בעצמו מה לעשות, מתי לעשות את זה, איך לעשות את זה ועם מי.
   תנו לו לבחור את השעות בהן הוא עובד, את הצוות איתו הוא מרגיש בנוח ואת הדרך שהכי מתאימה לו לבצע את העבודה.לגבי ה"מה" לעשות, בחברות הגדולות הולך ותופס תאוצה עניין הזמן החופשי שמוענק לעובדים, בזמן הזה הם יכולים לחשוב ולפתח בעצמם מוצרים ורעיונות. אחד הרעיונות שפותחו על ידי עובד בזמן החופשי הוא דפי הממו המוכרים עם הפס הדביק מאחור.
2. מומחיות – כל אדם רוצה להרגיש שהוא מתפתח וגדל. חלק מההתפתחות היא צבירת נסיון וידע בתחום מסויים.
   ככל שתאפשרו לעובד שלכם להיות מעורב יותר בעבודה, תגרמו לו להשתפר יותר, לרצות להבין יותר, לדעת יותר, והוא יהיה מוכן להתאמץ בשביל זה הרבה יותר.
3. תכליתיות – בעולם שלנו אנשים מחפשים כל הזמן מטרה. תכלית. סיבה בגללה כדאי להם לעשות דברים.
   נכון, יש את עניין ההישרדות ומילוי הצרכים הפיזיים אבל תמיד יש גם משהו מעבר לזה.
   תקראו לזה חזון, יעד. תקראו לזה הסיבה בגללה אנחנו קמים בבוקר.לכל עסק שאנחנו מקימים יש תכלית וחזון משלו. ברגע שתחברו את העובד למטרת העל הזו, ברגע שתגרמו לו להרגיש חלק מהתהליך שנוצר כדי להשיג אותה, הוא ירגיש חלק מהמטרה, הוא ירגיש חלק ממשהו גדול ממנו והוא ירצה להשתייך לזה.

אז מה היה לנו כאן ואיך מוציאים את זה לפועל?

1. בחנו את העובדים שלכם והבינו:
   – איזה סוג אנשים הם ומה מניע אותם.
   – אילו משימות הם ממלאים בעסק, מאיזו קטגוריה.
2. החליטו על ההנעה הכי מתאימה עבורם.
3. הוציאו אותה לפועל בצורה מסודרת וברורה.
4. ודאו עם העובד שהוא אכן מרוצה, שהעבודה ברורה, שהתגמול מתאים ושהוא מרגיש טוב.

בהצלחה!